עבור לא מעט אנשים מדובר במצב אידיאלי – להמשיך בעבודה שהם אוהבים גם בגיל פרישה וגם ליהנות  במקביל מן ההטבות של היום שאחרי. ישנן לא מעט דרכים לעשות זאת. רק צריך לשאול את האדם הנכון איך.

ע. בת ה – 63 אוחזת כבר שנים ארוכות במשרה בכירה במשרד ממשלתי נחשב. היא בריאה, נהנית מחייה ומעבודתה ומשתכרת מדי חודש שכר בגובה של 34,500 ₪. היא אינה ממהרת לפרוש, מבחינתה הגיל הוא רק מספר. חייה מלאים בתוכן, עבודתה עדיין מספקת אותה ומבחינתה להמשיך בכך עד גיל 70.

לפגישה שלנו היא הגיעה ללא רצון מוגדר, הדבר היחיד אשר ביקשה הוא לבדוק מה יש לה בפועל, לבדוק את הסטטוס של כל דבר ופשוט לוודא שהכל תקין – ואם כך המצב, אזי להמשיך בכך.

על שמה של ע. רשומות 9 קרנות בסך כולל של כ – 2.6 מיליון ₪. כולן מתנהלות כשורה, אבל, בשתיים מהקרנות הללו מצאתי כי במידה וע. לא תממש את הזכות לקבל קצבה היום בגיל 63, היא לא תצליח לגשר על הפער אם תתבע רק בגיל פרישה, מבחינתה גיל 70. כלומר, נכון לה לתבוע ולקבל פנסיה תוך כדי עבודתה.

לאחר שביצענו את התביעה נהנית ע. מתוספת הכנסה חודשית של 5,600 ₪, מתוכה 2,500 ₪ פטורים ממס, כשכל זה נעשה מתוך חישוב המוודא כי לא תקפוץ במדרגת המס.
בשורה התחתונה עלתה ע. בנטו שלה. בתוספת של כ – 3,000 ₪  הם אותם 3,000 ₪ לחודש עבור  7 שנים עד הפרישה מהם לא הייתה נהנית בחיים הללו אלמלא ביקשונו אותם. מדוע? אם הייתה מחכה לפרישה בגיל 70 – הייתה מחמיצה כ  – 250,000  ₪ שכן היה לוקח לה 13 שנים להנות מהכסף (רק בגיל 76 הייתה מצדיקה בפועל את ההמתנה).

בנוסף לכך יש לה 7 קרנות עליהם תכננו ויישמנו מתווה שלם לפי מתווה החיים אותו היא מתכננת: הון בצד ותוספת קצבה לסוף העבודה בפועל כשתפרוש.

לסיכומו של עניין הטריק הגדול הוא איך לשמר הטבות מס היום וגם לנגוס כמה שפחות מהעוגה של ה – 796,000 ₪ הטבות מס המגיעות לכל אזרח. הטבות המס חייבות להיות מתוכננות לאורך כל הדרך כדי למקסם אותן.